מה הקשר בין "אני טוב.ה בעבודה" ל"טוב לי בעבודה"? (מוקדש לכל בני הארבעים/פלוס שכרגע מחשבים מסלול או מתבשלים לקראת)
לא נעים להודות כמה שנים לקח לי לגלות שאין בהכרח קשר בין מחט לתחת. הייתי מעולה בעבודה, פשוט לא בעבודה הנכונה.
נורות שנדלקו לאורך הדרך:
1. העדר קשר ישיר בין הKPI's לאקס פקטור האישי. למשל יכולתי לחשוב על קמפיין שהביא הכנסות של מיליון דולר לחברה ולא ממש להתרגש מזה, לעומת זאת ביום של משבר בין המנכ"ל לאחד הסמנכ"לים הייתי אה-פורמלית הגורם המגשר ובלעדי זה היה נגמר בפיצוץ. מזה הייתי מאושרת.
2. רב הזמן הפעלתי כישורים אנליטים וניהוליים ובקושי השתמשתי באינטיליגנציות נוספות שזמינות לי.
3. ברגעים של למידה (למשל זמן נסיעות/ספורט) "התחמקתי" מתחומים מסוימים ש"אמורים" לעניין אותי ונמשכתי טבעית לתחומים שפחות קשורים לעיסוק המרכזי. היום אני יכולה לקרוא ספר שלם כדי לדייק מסר שחשוב לי להעביר בפוסט אחד.
ככל שעובר הזמן אני פוגשת עוד ועוד מנהלים שקמים בבוקר לעבודה אחת וחולמים בלילה על עבודה אחרת. החל מאלה שחווים תפקיד סבבה בסביבה אנושית רעילה/מערכת חולה וכלה ב"אנשי כלוב הזהב" שמפנטזים על משהו אחר.
ספויילר: צריך זמן וסבלנות. אין מנוס מלתת כבוד לתהליך ותוך כדי לדשן אמונה ש"הכל אפשרי". בקיצור, עבודת תודעה. עד שמתקבלת החלטה ואז מתחיל סרט חדש.
מי שהפוסט הזה מדגדג לו אי שם מוזמן לדבר איתי.
