מנכ"ל שאני מלווה מתמודד עם (שלא לומר מאותגר על ידי) סמנכ"ל "בעייתי ביחסי אנוש".
האיש סופר מקצוען, אבל האינטראקציות שלו עם העולם לעיתים קרובות נגמרות בעימות. ואל מי מגיעים עם בעיות? אל המנכ"ל כמובן.
השבוע דיברנו על הדילמה (הכמעט מוסרית) שלו כמנכ"ל - איך נכון לנהוג סביב מקרה כזה. (דילמה זו הגדרה אלגנטית ל"שוב לא נרדמתי עד 2 בלילה. שברתי את הראש מה אני עושה עם הסיפור הזה").
מצד אחד, לא כולם מושלמים. סך הכל האיש ותיק, מנוסה ומקצועי. יש בעיות? מטפלים. גם חברי הנהלה צריכים עזרה לפעמים. כלומר (אופציה א'): תתמודד.
מצד שני, בעייתי לתחזק חבר הנהלה שדורש שירותי כיבוי שריפות צמודים. וואלה, לא חייבים לעבוד יחד בכוח. לא כל בנאדם מתאים לכל חברה, ולהיפך. קצת כמו בזוגיות, זה שיש ילדים לא מחייב להישאר ביחד אם לא טוב. כלומר (אופציה ב'): תיפרד.
מאחר ומדובר באיש בכיר בחברה (ובקבוצה) שכמדיניות לא מזדרזת להיפרד, זוהי לא החלטה קלה או חפוזה (הנה דוגמא לפרידה שיכולה להתבשל גם שנתיים). כי יש בסיס לעבודה משותפת, וסך הכל הדברים עובדים, בטח בחברה שמתהדרת בתוחלת חיים ארוכה של מנהלים. אבל כל אירוע וכל עימות שנוצר סביב האיש שוחק את כל המערכת, מכרסם בעדינות בהרמוניה וגוזל "זמן מנכ"ל" יקר.
ואולי בעצם נוח לו למנכ"ל להתחמק משיחה קשה בחסות הנאמנות המבורכת?? כשאמרתי לו שלדעתי לא מספיק רק לסמן את הבעיה, התגובה שלו היתה "טיפולי לי מדי"(...!!!)
סיכום הדיון:
1. לא לשמור בבטן. כמדיניות. אם יגיע היום להיפרד, חשוב לדעת שעשית הכל כדי שזה יצליח.
2. את התקשורת מוטב לנהל בצורה נוקבת אבל מתוך כוונה לעזור. לתת הרגשה של ביחד, לא של משפט שדה.
3. להציע עזרה. אישיוז של בנאדם (עם עצמו בדר"כ) לא יפתרו בהמלצת "לטיפולך בברכה". מתפקידו של מנכ"ל להיות שותף במישרין ובעקיפין להתפתחות מקצועית ואישית של המנהלים. הרי להחליף אותו יעלה הרבה יותר מלעזור לו.
4. לבדוק מה בהגדרות התפקיד תורם לקונפליקטים והאם ניתן לעדן. למשל אם מדובר באיש כספים, והוא השוטר הרע ברישיון (ביקורת, בקרת תפעול ועוד), שווה לבחון מחדש נהלים כדי להקטין נקודות חיכוך.
מוסר השכל כללי:
אם כבר צפה ההכרה שיש בעיה, תמיד להתחיל בלהתמודד. לא להימנע ולחכות שיעבור לבד. כידוע, לפיל בחדר יש נטיה להפוך לחבית חומר נפץ.
