לא פשוט לבקש עזרה
שיחה ראשונה עם מנכ"ל של חברה גדולה: הוא: "מרגיש כאילו רץ מרתון עם אבן בנעל" אני: "אירוע חריג או מצב קבוע?" הוא: "3 שנים בערך" אני: "למה לקח לך כ"כ הרבה זמן לפנות?" הוא: "זה פשוט לא נהוג. לא בחברה ולא בקבוצה כולה"
אז הוא התרגל. ללכת לישון מוטרד, לקום לחוץ וחוזר חלילה. זה אפילו נראה לו נורמלי וחלק ממחיר התהילה והשגרה. סה"כ במהלך היום הוא מתפקד לא רע. עד שהבין שזה לא בריא, לו וגם לחברה. כמו שפעם לא היה נהוג להתגרש. גם אם בכלל לא טוב ביחד.
יותר ויותר אני נתקלת בקבלה כנועה של אי הנוחות. כמעט עיוורון לקושי. (הלואי שהייתי מקבלת שקל על כל פעם ששומעת *על* מנהלים ״הוא??? בחיים לא יודה בזה שהוא צריך עזרה!!״).
אז אספתי כמה נורות שנדלקות סביבי כסימן שאפשר וצריך להיעזר בגורם חיצוני. יש להניח שכל נורה אישית כזו משפיעה מיידית על הצוות הקרוב וכלל הארגון ולכן בהכרח משליכה גם על התוצאות העסקיות ואפילו החיים הפרטיים.
1. פיזית
ראשונה נפגעת השינה. יתר המערכות בדרך כלל מתפקדות בעיקר כשעושים ספורט קבוע ומודעים לחשיבות התזונה. אבל עם השינה קשה לשחק. קושי להרדם או לחילופין קריסה מיידית ואז לילה קטוע או התעוררות מוקדמת מהצורך הביולוגי.
2. סינדרום החתיכה החסרה
מוקפים ביועצים, קולגות וחברים, אבל אין מי שרואה את מלוא התמונה. גם את הצד האישי וגם את הצד המקצועי-עסקי. אין עם מי לחשוב בקול בלי פילטרים ובסוף, עם הדילמות וההחלטות הקשות מתמודדים לבד.
3. מצב סוללה
שגרה רווית קונפליקטים ו/או שריפות, סביבת עבודה פוליטית ומערכות יחסים עכורות מרוקנים את מיכל האנרגיה שלנו. כמו גז בבית, אם יש דליפה מזמינים טכנאי. על אותו משקל, כשיותר מדי אפליקציות פתוחות בראש, המעבד מתעייף. גם אנרגטית, צריך לדעת לכבות את הוויז כשלא מנווטים.
4. מראה מראה שעל הקיר
הקולות שסביבנו משקפים מציאות מסוימת, גם אם אנחנו לא מבינים או לא מקבלים אותה. לדוגמא, לפעמים נראה שעובדים "אוהבים להתלונן" שלא בצדק. אבל כנראה שאין עשן בלי אש, אף אם מדובר רק בקצר בתקשורת ולא בפער מהותי. מה שהיום נראה כתגובה טבעית או מצב זמני, מחר יראה כמו תפקוד לקוי, גל של עזיבה או "מיתוג מעסיק" שלילי. פה החוכמה היא להבחין בין אתגרי היומיום לבליינד ספוטס לא בריאים.
5. גובה וצבע הענן
וואלה, במציאות השמיים לא תמיד כחולים והשמש לא תמיד זורחת. רובנו מסתובבים עם ענן כלשהו של דאגה ואפילו חרדה. לפעמים ענן נוצה גבוה ולפעמים עוד רגע צונמי. אם מקננת מועקה קבועה ברמת שמיים אפורים וגשם, יש מקום לעזרה.
6. מומחה לבוהן כף רגל שמאל
כשנתקלים בנושא מקצועי מהותי - אם לא בטוחים על מי ועד כמה לסמוך מתוך החברה, אם נדרשות החלטות שנשענות על דטה או ידע ספציפי, אם מרגישים חוסר שליטה בדיונים פנימיים, אם יש תחום "תקוע" - לקרוא למומחה. זה הסעיף הכי קל. אני לא מכירה מנהלים שלא עובדים עם כאלה. זו רק שאלה של כמה זמן לוקח להכיר בצורך ואיך להשיג את האדם הנכון.
שורה תחתונה: כואב הראש>לוקחים אקמול. או הולכים לרופא, נבדקים ומקבלים טיפול. אין סיבה לסבול, בעיקר אם ההשפעה נוגעת בכל כך הרבה אנשים.
