בהצלחה בתפקיד החדש! - פרק סולו

תפקיד חדש הוא קצת כמו מעבר דירה. בהתחלה שמים לב לכל שקע ותקע. מזיזים, מסדרים, מתקינים. 

ואז מתרגלים. הארגזים שלא נפתחו יעלו אבק כנראה לנצח. 

הרבעון הראשון – אורח לרגע רואה כל פגע

100 ימי חסד זו פיקציה שלא ברור מי המציא, ובכל זאת יש שם משהו ברבעון הראשון. 

העיניים חדות, הראש פתוח וכל הסנסורים על ספידים.

אז מתגבש הרושם הראשוני שלכם ועליכם,

נוצרים דפוסים של תקשורת ומערכות יחסים,

כל תגובה שלכם נבחנת באלף עיניים ומהווה שכבת הבסיס למיצוב שלכם בחברה.

כל הנורות מהבהבות כשאתם נתקלים בהתנהלות לא נבונה או אנשים בולטים/לא מתאימים.

שווה להשקיע בתשומת לב לניואנסים, למרות שהמוח מפוצץ מלמידה חדשה.

אמון אמון ואמון

אי אפשר לקצר את הדרך. לוקח זמן לבנות אמון, לא משנה מול מי.

שימו לב אם הסגנון האישי עובר דרך עודף בקשות אישור (לתקציבים, מהלכים, החלטות), או דווקא להיפך - אתם מעדיפים להתנהל עצמאית, להציב עובדות בשטח ומקסימום לתקן.

קחו את הזמן לגלות מי בעדכם ומי נגדכם, עד אז לשמור על טוהר המילה! 

כל ההתחלות קשות (?)

ברור שהתקבלתם בזכות ולא בחסד.

אתם ראויים לתפקיד ויש לכם את הניסיון והכישורים להצלחה.

מכך נובע (עוד פיקציה) שאתם אמורים להכנס לתפקיד בדילוגים קלילים ולכבוש את הפסגות בדרך להצלחה מסחררת.

אז זהו שכן. אבל לא בדיוק.

השנה הראשונה דורשת פוקוס טיל והתמסרות טוטלית, גם על חשבון אזורים אחרים בחיים.

מותר להתבלבל, מותר שישרף לכם המוח בסוף היום, מותר לאבד קצת עניין בכל דבר שלא קשור לעבודה.

אם בחרתם נכון המציאות תתאזן. זה פשוט יקח זמן.

מלכודת הגבורה

כתף תומכת ואוזן קשבת זה סופר פאואר, לא חולשה.

ברור, בטח, משפט טריוויאלי, כולם מסכימים.

מעשית? לא חסרים מנהלים שאת הליווי בתקופה הראשונה מעדיפים לממן מכיסם הפרטי!

למה??

כדי לא להעמיד את עצמם במצב המביך (לכאורה!) שאומר "היי, אני אעשה הכל כדי להצליח".

מנכ"לים שחותמים על תקציבים של מיליונים רבים (מנכ"לים, כן??) נבוכים על החודש הראשון לאשר חשבונית שבוקע ממנה ריח של "אתה לא לבד".

אל תשאלו איך אני יודעת…

אם התחלתם תפקיד חדש או בדרך לשם האזינו לפרק המלא וקבלו כלים מעשיים וחומר למחשבה.